סופיזם
מחול הסחרור Whirling
המסורת של מחול הסחרור נוסדה בחצרו של המורה הסופי ג'לאל א-דין רומי. רומי נולד בפרס ונדד עם משפחתו לקוניה שבטורקיה, שם היה למורה, משורר ודיין. בשונה מן המסורת המוסלמית המסורתית, רומי לימד וחי את הסופיות, שהיא זרם מתוך האסלאם השם את הדגש על אהבה ועל כוונת העשייה עצמה יותר מאשר על חוקי ההלכה. באחד משיריו כותב רומי: "יש אין ספור דרכים ליפול על ברכיך ולומר תודה". ואכן במסורת זו, הנגינה, השירה והריקוד הם חלק בלתי נפרד מן התפילה. מסיבה זו, הסחרור הסופי אינו נרקד לשם הבידור, אלא בעיקר כטקס, בניגוד לסגנונות מחול פופולריים ועממיים.
המחול הסופי – מהו?
זהו ריקוד שבו הרקדן סובב סביב עצמו, סביב צירו, במשך זמן בלתי מוגבל. כיוון הסיבוב הוא שמאלה, לעבר הלב, כאשר הזרועות פתוחות לצדדים, כף יד ימין פונה כלפי השמים על מנת לקבל את תמיכת האל, וכף יד שמאל פונה מטה, כלפי האדמה, על מנת להעניק מטובו של הרקדן לבני האדם. הריקוד מלווה במוסיקה ובשירה, שאף הן, כאמור, מהוות חלק מכניעתו של המאמין לאלוהיו. כדי לבצע את הריקוד, על הרקדן ללמוד טכניקה בת שבעה שלבים. בנוסף לטכניקה, נדרש אימון פנימי נפשי, אשר יאפשר לרקדן לשאת את הסחרור ללא נפילות, סחרחורות וכדומה. זוהי דרך ייחודית המאפשרת לאדם לקלף מעצמו שכבות ישנות ובלתי מודעות, ולהיחשף לאמת נעלה יותר.
מפגשים סופיים שבועיים:
מדי יום רביעי, נערכים מפגשים של זיכר ומחול סופי ביפו בהנחייתם של איהאב ואורה בלחה.
במעגל חברים זה, אנו נפגשים, מוסיקאים ואוהבים לערב של שיחה, מדיטציה, מחול סופי, זיכר, כוס תה וסוח'בת. המפגש מיועד למתחילים ולותיקים.
לפרטים נוספים היכנסו לפייסבוק או צרו קשר
"הרי בזכירת אלוהים יורדת השכינה אל הלב" (סוראת אלרעד - הקוראן)
הזיכר הוא אחד הטקסים המרכזיים בעבודתם הרוחנית של הסופים. בעיקרו הוא טכניקה מדיטטיבית למיקוד התודעה ולריכוז הקשב, הוא נובע מהרצון לקשור את התודעה באל בכל מצב ובכל רגע, ואפילו ברגעים האינטימיים ביותר שבהם נמצא האדם. מבחינה זו הזיכר, שמשמעו זכירת האל, הוא באמת שכחת כל דבר שאינו האל. זכירת האדם את האל מקבילה לזכירת האל את האדם. הזיכר הנו ביטוי לנוסחאות לשוניות, מנטרות, שעליהן חוזרים מתוך הגיה בקול, עד שהן נטמעות באיברים הפנימיים הדקים של הזוכר ונהגות שם בדממה. השפעתו של הזיכר אינה רק על תודעתו של הזוכר, אלא גם על נפשו, גופו ואבריו.
מפעם לפעם אנו מקיימים טקסים רבי משתתפים במקומות ואתרים מיוחדים, כגון בתי כנסת, מסגדים, והיכלים עתיקים. הטקסים מהווים מפגש של תפילה, שירה וריקוד שכולו היזכרות באל וחיבור ללב ולאהבה. את הטקס מוביל שייח, בליווי מוסיקאים ודרווישים מחוללים. וכל הנוכחים מוזמנים להשתתפות מלאה ופעילה בכל כללי הטקס העוצמתיים, בשירה, בהקשבה, ובהתבוננות אל תוך הלב.
לטקסי זיכר עתידיים, התעדכנו בלוח האירועים
 |  |  |  |
|---|---|---|---|
 |  |  |  |
 |  |